סליחה שקיללת אותי

אומנות לחימה ללא כוח איננה רק תרגילים שעושים על הדשא פעמיים בשבוע, אלא אורח חשיבה. בנדר אמון על ניווט חייו בכלל ובריאותו בפרט ללא הפעלת כוח התנגדות, ממש כמו שאמן לחימה מטפל בתקיפה גופנית. לא מזמן עמד ברמזור, כשעל האוטו שלו תלוי סטיקר של מרצ. משאית נעצרה לידו, והנהג שלה הוציא את הראש מהחלון והתחיל לומר כמה דברים לא יפים על אימא שלו. "סליחה, אדוני", התנצל בפניו בנדר והמשיך לנסוע. משהו אחר היה שולף סכין. "השתמשתי בו כמורה שלימד אותי סבלנות", הוא מסביר. הסיטואציה נשמעת לי מציאותית בערך כמו הזאב שגר עם הכבש. "אילו הייתי מגיב כמוך, הייתי סתם מדחיקה את הכעס שלי", אני מתוודה בפני בנדר. "את מתארת מצב של ספיגה", מגיב בנדר. "העניין הוא לא לספוג את ההתקפה, וגם לא להגיב באלימות, אלא להחליק את ההתקפה מעליך, כאילו שיש לך חור בין האוזניים וזה עובר באמצע".