הנפש, התנועה ושמחת החיים
בהתמודדות במחלות
מאת חיים בנדר
אם אדם לקה במחלה, הוא יהיה חייב להיאבק בה
באמצעות הנפש.
מספרים על הסיני צ'ין קאו פיי שהיה חולה בשחפת
במשך שנים רבות אך לא ידע על כך. ככל הנראה, חוסר המודעות למחלתו,
אפשר לו לנהל אורח חיים כשל אדם בריא.
הפחד מהמחלה עלול להחמיר את המצב. אם מבשרים
לאדם, הנוטה לפחד, שהוא חולה, תגובה המלווה בפחד עלולה להחמיר
את המחלה. לפחד יש כוחות שליליים העלולים להקשות על ההחלמה.
ככל שהגוף נמצא זמן רב יותר במצב של חוסר פעילות,
נוצרות יותר ויותר מחשבות שליליות הכרוכות בצער, בתסכול ובכעס.
מחשבות אלו עלולות לדרדר את המצב הנפשי והגופני.
לעיתים, כאשר אדם חולה במחלה קשה מצווים עליו
לחדול לגמרי מפעילות גופנית, לשכב ולנוח. אולם, אם לעיתים החולה
אינו זקוק למנוחה, העדר הפעילות עלול לגרום לשקיעה בדיכאון והחרפת
המחלה.
העדר תנועה גורמת לנשימה להיות חלקית ולתפקודיי
הריאות להתדרדר. בעקבות זאת, חלה ירידה בתפקוד מערכת העיכול
המלווה באובדן שמחת החיים.
ברפואה הסינית מתארים את התופעה כך: "כשהאדם
במצב נפשי קשה, הלב (המיוצג ע"י אלמנט האש) שורף את הריאות
(המיוצגות ע"י אלמנט המתכת)". כשהתהליך נמשך השרפה
מתפשטת לשאר מערכות הגוף.
לכן, כדאי לאדם שלקה במחלה קשה בכל זאת לנסות
ולהיות בתנועה, להימנע ממחשבות שליליות ולטפח את שמחת החיים.

"שמונת אריגי הברוקד"
(ברוקד היא
רקמה בחוטי זהב) או "שמונת אריגי המשי" היא סידרת
תנועות השייכת לעולם
הצִ'י קוֹנְג.
המטרה של תרגילי צ'י קונג
בכלל ושל סידרה זו בפרט, היא לשפר את הזרימה בגוף ולאזן בכך
את המצב הגופני והנפשי.
|